<h1>ארחות חיים הלכ' קריאת ס"ת סימנים כ"ב—ל'</h1>
<h2>דף נט:</h2>
וסדר העולם לקרות בתורה כך הוא. בכל מקום שיש כהן ולוי וישראל כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל דכתיב וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון פי' כשמתחילין בב"הכ לומר בשחרי' ברכות יתחיל הכהן. וכן כל ראשי פרקים ומזמורים שאומרים בב"הכ כך פי' הר' יהונתן בפירושיו. ולברך ראשון פי' הר"ם ז"ל שאומר לו תחלה לברך המוציא או קדוש או ברכת מזון או הבדלה קודם שיאמרו לכל שאר הקרואים והוא שיהיה ת"ח אבל אם היה עם הארץ ויש שם ת"ח הת"ח חייב מיתה. וה"ה אם נטל הכוס מעצמו ואומר אני ראוי לברך לפי שאני כהן או שאמרו לו טול אתה שאתה ראוי יותר שאתה כהן הת"ח חייב מיתה. וליטול מנה יפה ראשון פי' שנותנים לפניו מנה יפה בשלחן קודם שיתנו לשאר הקרואים אבל לענין חלוקת ממון או קרקע אין חולקים לו כבוד ליתן לו מנה יפה. והבעל התוס' כתב דה"ה כשחולקים מתנות לעניים ויש שם כהן עני חולק ראשון לכהן מנה יפה שנא' וקדשתו ע"כ. ואם בא לחלוק כבוד לרב או למי שגדול ממנו בחכמה הרשות בידו. וה"מ בסעודה אבל בב"הכ לא דלמא אתו לאנצויי. ירושלמי המשתמש בכהונה פי' שמקבל שמוש מהכהן מעל שנא' ואומרה להם אתם קדש והכלים קדש מה הכלים קדש אף אתם קדש מכאן שאסור להשתמש בכהן אפי' במזיגת הכוס. ולענין קריאה בתורה גרסינן בפ' הניזקין ר' הונא קרי בכהני. ואמרינן התם דוקא ר' הונא דאפי' ר' אמי ור' אסי דהוו כהני חשיבי דארעא דישראל מיכף כייפי ליה. וכתב עלה הבעל ההשלמה וז"ל שמעינן מיהא דאין ת"ח רשאי לקרו' במקום כהן אם יש כהן כל דהוא בב"הכ אא"כ הוא יחיד כר' הונא אבל אם יש כמותו אע"פי שאינו בב"הכ ואינו בעיר אין לת"ח לקרות במקום כהן עכ"ל. ואית דאמרי דודאי אית ליה בב"ה דחשיב כותיה אע"ג דאיכא בדוכתא אחריתי שרי למקרי בכהני באתריה משום דלא הוה התם דחשיב כוותיה וי"א דאפי' יש שם ת"ח וכהן עם הארץ כהן קורא ראשון. וכתב הבעל האשכול דוקא בשבתות וי"ט דשכיחי רבים אבל בב' וה' לא יקרא הכהן תחלה אלא יניח החכמים לקרות. ואפי' בשבתות וי"ט אם יש גאון או רב מובהק או ראש ישיבה דכ"ע כייפי ליה מותר לכהן לחלוק לו כבוד דליכא למיחש לאנצויי דהא כ"ע כייפי ליה והכי איתא בפרק הנזקין דבב' ובה' רשאי הכהן לחלוק כבוד למי שירצה. ומעמידין כהן קטן לקרות שמיני להיות מפטיר בנביא ואין בזה פגם כלל ומעשים בכל יום כהנים מפטירין כ"כ רבי' האיי ז"ל. ואם אין בקהל רק כהנים כהן קורא ומברך וכן יעשה עד שישלים מנין הקוראים והרשב"א ז"ל כתב בתשובה שכהן קורא אחרי כהן שאין שם משום פגם ראשון שהכל יודעי' שאין שם אלא כהנים וכן שלישי וכן כלם עד השלם מנין הקוראים ע"כ. כתב גאון דב"הכ שרובם כהנים ויש ביניהם ישראל א' או ב' קורא כהן ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ואחר כך קורין לכהן ואומר יעמוד ר' פלוני אף על פי שהוא כהן וקורא ואחריו לוי ואחריו ישראל. וי"א שיעלה כהן ואחריו לוי ואחריו ישראל והישראל חוזר וקורא עד שיגמרו כל מנין הקוראים. והר' יצחק בעל המנהל כתב שישראל קורא ראשון משום דרכי שלום ושוב אין מחלוקת. וכן דעת ירושלמי שכתב עיר שכלה כהנים ישראל קורא ראשון משום דרכי שלום. אין שם כהן ישראל עולה ראשון. וכתב הרמב"ם ז"ל שלא יעלה לוי אחריו כלל. וי"א שיעלה ובלבד שלא יעלה במקום כהן ולא במקום לוי ויקרא אותו החזן בשמו ומזכיר אע"פי שהוא לוי. והרשב"א כתב בתשובת שאלה דלוי שקרא רביעי אע"פי שהיה ישראל מפסיק ביניהם ואפ' אמר אע"פי שהוא לוי אין זה מוציאו מידי פגם דאיכא משום הנכנסי' שלא שמעו כן דאל"ה אפי' לוי אחר לוי יקרא ע"כ. והר"ש ז"ל כתב דלוי קורא בכל מקום שירצה וכן דעת הר"פ ז"ל שיכול לקרותו ראשון אם ירצה והביאו ראיה מהירו' דאריב"ל מימי אלא ברכתי לפני כהן ולא ברך ישראל לפני וכ"כ הר' שמואל בר לוי דוד ז"ל. ושמעתי שהרז"ה ז"ל היה קורא לפעמים ראשון כשלא היה שם כהן. והר"ם נ"ע כתב דבמקום שאין שם כהן יש כל דבר לישראל כמו ללוי ואמרו לפניו זה הירוש' וענה ואמר איני מאמין שהוא בירושלמי ואם הוא שם זה לא היה אלא בשביל שהוא גדול מכלם. אין שם לוי כהן שקרא ראשון חוזר וקורא במקום לוי. אבל כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון וכן לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם. פי' שיאמרו הכהן הראשון היה חלל ע"כ קראו כהן אחר ולשני אין בו פגם דהא קראו אחריו לוי. ופגם שניהם שיאמרו לוי הראשון נפסל ע"כ קראו זה אחריו או שמא הראשון הוא לוי גמור והב' פסול ובא לכלל ישראל.
